אל הוועדה הרפואית של משרד הביטחון מגיעים לאחר שקצין התגמולים של משרד הביטחון מכיר בכך שישנו קשר סיבתי בין האירוע/אירועים אותם חוויתם במסגרת שירותכם (בצה"ל, בשב"ס, במשטרה או כוחות ביטחון אחרים) לבין מצבכם הנפשי והתסמינים אותם אתם חווים. מטרתה של הוועדה הרפואית היא לקבוע את דרגת הנכות שלכם, מה שישפיע על היקף הסיוע אותו תקבלו ועל הקצבה החודשית. מטבע הדברים לוועדה הרפואית יש חשיבות רבה ולכן היא גם עשויה לעורר חשש ודריכות. כדי לעבור אותה בהצלחה חשוב לדעת למה לצפות, איך להתכונן, ולהבין מהן האפשרויות העומדות לרשותכם.
מי יושב בוועדה הרפואית ומה תפקידה?
הוועדות הרפואיות המחוזיות לזכאים שזאת הפעם הראשונה שהם עומדים בפני ועדה מתקיימות כיום בתל השומר ובבית לוינשטיין. בוועדה יושבים רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה. מכיוון שתפקידה של הועדה הוא להעריך את מצבכם הנפשי ואת ההשפעה של הפוסט טראומה על התפקוד היום-יומי שלכם, היא אינה עוסקת בשאלה האם אתם מתמודדים עם פוסט טראומה ולא תתבקשו לתאר את האירועים הקשים שחוויתם. תפקידה היחידי הוא לקבוע את היקף הפגיעה והשפעתה על התפקוד כיום.
מה ישאלו אותי בוועדה הרפואית?
תתבקשו לתאר כיצד הפוסט טראומה משפיעה על תפקודים שונים בחייכם. לעיתים זה לא קל פשוט להתחיל לדבר, ולכן הרופא בוועדה עשויי לשאול שאלות כגון:
- האם אתם חווים קשיי שינה ומה מעיר אתכם משינה.
- מה אתם עושים במהלך היום.
- האם אתם פוגשים חברים או יוצאים לאירועים משפחתיים.
- האם אתה נוטל טיפול תרופתי או נוהג להיפגש עם פסיכולוג/פסיכיאטר.
לקראת השיחה הוועדה תעיין בתיק הרפואי, תבדוק אם יש תיעוד התומך בדברים, ובהתאם לבדיקה היא תעריך את חומרת המצב עותקבע את שיעור האחוזים בהתאם לתקנות הנכים.
איך להתכונן לועדה רפואית ?
כדי להבטיח שהוועדה תוכל להעריך את מצבכם באופן הטוב ביותר, מומלץ:
- להתכונן מראש – רשמו לעצמכם את כל הקשיים שאתם חווים והיו מוכנים להסביר אותם בצורה ברורה.
- להביא מסמכים רפואיים – סיכומי טיפול, חוות דעת פסיכיאטריות וכל תיעוד רפואי רלוונטי.
- להיות כנים ומדויקים – אין צורך להגזים או להמעיט בתיאור הקשיים, אלא לספק תמונה מציאותית של מצבכם.
- לא להתבייש – אם אתם חווים קשיים בזוגיות, בתפקוד המיני, בתפקוד החברתי – ציינו זאת בפני הוועדה.
מהן ההחלטות האפשריות של הוועדה?
הוועדה יכולה לקבוע דרגות נכות שונות, החל מ-5% נכות למקרים קלים ביותר ועד 100% למקרים חמורים שבהם יש צורך בסיוע מתמיד או באשפוז. החלטת הוועדה מתקבלת לרוב בתוך 45 ימים ממועד הבדיקה.
- 5% נכות – הפרעה נפשית מזערית עם תפקוד תקין.
- 10% נכות – הפרעה קלה עם הגבלה מינימלית בתפקוד.
- 20% נכות – פגיעה בינונית בכושר התפקודי, עם תסמינים שמגבילים את ההתנהלות היומיומית.
- 30%-50% נכות – פגיעה חמורה יותר עם השפעות ניכרות על התפקוד החברתי והתעסוקתי.
- 70% נכות – הפרעה חמורה מאוד, כולל קשיים משמעותיים ביצירת קשרים אישיים ופגיעה קשה בתפקוד.
- 100% נכות – אי יכולת מוחלטת לתפקד באופן עצמאי, מצב שמחייב אשפוז או טיפול צמוד.
מה משפיע על ההכרה ואחוזי הנכות?
קביעת אחוזי הנכות מושפעת מאופן הצגת המקרה בפני הועדה וכמובן מהתיעוד הרפואי והמסמכים שתביאו אתכם, ההערכה של הפסיכיאטר המומחה / הפסיכולוג / המטפלת איתם נפגשתם במהלך התהליך התהליך וכמובן ההתרשמות המקצועית של הרופאים בוועדה.
ערעור על החלטת הוועדה
תקנות הנכים מעניקות לוועדות הרפואיות שיקול דעת רחב יחסית בקביעת אחוזי הנכות, ולכן רופאים שונים עלולים לפרש את מצבכם באופן שונה. אכן, ישנם רופאים שנחשבים למחמירים יותר, ויש כאלה שפחות. אם אתם סבורים שהוועדה הרפואית קבעה אחוזי נכות שאינם הולמים את חומרת מצבכם, ניתן לערער על החלטתה לוועדה רפואית עליונה, מבלי להסתכן בכך שאחוזי הנכות שכבר נקבעו לכם ירדו/יבוטלו. אם אתם שוקלים להגיש ערעור, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה שיבדוק את סיכוייכם, ובמידת הצורך יציע חלופה אחרת.
ליווי משפטי – הדרך להבטיח מיצוי זכויותיכם
התמודדות עם ועדה רפואית יכולה להיות מאתגרת, במיוחד עבור מי שסובל מפוסט טראומה. ייעוץ וליווי משפטי על ידי עורך דין פוסט טראומה המתמחה בתביעות משרד הביטחון יכול לסייע רבות בהצגת המקרה בצורה ברורה ומדויקת ולהגדיל את הסיכוי שלכם לקבל אחוזי נכות התואמים למצבכם.
אנו ממליצים לעבור את התהליך בליווי שלנו, בחברת עורכי דין ונוטריון המאירי. אנו מכירים את הפרוצדורה, את המערכות ואת הדינמיקה בוועדות הרפואיות, ויודעים כיצד לסייע לכם להציג את מצבכם בצורה הטובה ביותר כדי להגדיל את הסיכוי לקבלת אחוזי נכות שמשקפים את מצבכם.
