עבור חיילים, שוטרים, עובדי שב"ס ואנשי הצלה, קבלת הכרה בנכות נפשית כתוצאה מהשירות הביטחוני אינה רק עניין של זכויות כלכליות. זו גם הכרה מוסרית ומערכתית בכך ששילמתם מחיר אישי על תרומתכם לביטחון המדינה. אבל מה קורה כשהמערכת דוחה את הבקשה להכרה, או קובעת אחוזי נכות שלא משקפים את המציאות? כאן נכנס לתמונה הליך הערעור, באמצעותו ניתן לבקש לתקן את ההחלטה שהתקבלה.
עורך הדין שחר המאירי, שמתמחה בייצוג נפגעי פוסט טראומה מול משרד הביטחון, מלווה נפגעים ברגעים הקריטיים האלה – ומסייע להם לקבל את מה שמגיע להם בזכות.
-
הכרתם נדחתה על ידי קצין התגמולים? ניתן להגיש ערעור למשרד הביטחון ולבקש בדיקה מחודשת.
-
הערעור מוגש לוועדת ערעורים לפי חוק הנכים, ומומלץ לצרף חוות דעת רפואיות ועדויות חדשות.
-
הדיון בערעור מתקיים בפני שופטים ורופאים, ולא בפני משרד הביטחון עצמו.
-
סיוע משפטי מקצועי עשוי להיות קריטי, כי כל טעות קטנה עלולה לעלות בזכויות שוות ערך לאלפי שקלים בחודש.
שני שלבים בתהליך ההכרה – ושני מסלולי ערעור
כדי להבין כיצד ניתן לערער, חשוב להבין קודם את מבנה התהליך:
- שלב ראשון - החלטת קצין התגמולים –< זהו השלב הראשוני בתביעה, במסגרתו משרד הביטחון (קצין התגמולים) בוחן את עצם הזכאות – כלומר, האם הפוסט טראומה שממנה אתם סובלים נגרמה עקב השירות. חשוב לדעת שקצין התגמולים לא מאבחן פוסט טראומה, אלא מסתמך על האבחנה הרפואית שהגשתם. הדבר היחיד שהוא קבוע זה את הקשר שבין השירות לפוסט טראומה. על החלטתו, במידה והוא החליט שלא להכיר בכם כנכי צה"ל, ניתן לערער.
- שלב שני - הוועדה הרפואית - אם התקבלה הכרה של משרד הביטחון תועברו לוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות. אחוז הנכות שיקבע לכם שמשפיע ישירות על גובה הקצבה, סל השיקום והזכאות לתמיכה נפשית ושיקומית. אם הוועדה הרפואית החליטה לתת לכם אחוז נכות שלא משקף את מצבכם, ניתן לערער<B.
עשוי לענין אתכם: מדריך מקיף לקראת ועדה רפואית
ערעור על החלטת קצין התגמולים
למרות שבשנים האחרונות, ובפרט מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" משרד הביטחון נוקט בגישה יותר פתוחה ובעדניקית, לא פעם נדחות בקשות להכרה על ידי משרד הביטחון גם כשמאחוריהן עומדות טענות מוצדקות. לעיתים הסיבה היא גישה מחמירה של רופאים או מאבחנים הפועלים מטעם משרד הביטחון, ולעיתים מדובר בפרשנות שגויה של החוק או בבדיקה חלקית של נסיבות המקרה מצד קצין התגמולים.
מתי מגישים ערעור?
אם נדחיתם בשלב הראשון – כלומר, לא הוכרתם כנכי צה"ל – ניתן לערער לוועדת הערעורים לפי חוק הנכים .הערעור יוגש תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, וניתן לבקש הארכה של עוד 30 ימים נוספים אם יש סיבה מוצדקת. את התביעה ניתן להגיש באחד מ – 6 ועדות הערר בבית משפט השלום בהתאם לאיזור מגוריכם (חיפה, ירושלים, תל אביב, באר שבע, עפולה וראשון לציון).
מה מגישים?
- תצהיר אישי המפרט את נסיבות האירוע
- חוות דעת רפואית עדכנית (רצוי מפסיכיאטר)
- עדויות ממפקדים, חברים ליחידה או בני משפחה
- מסמכים רפואיים מתקופת השירות או סמוכה לו
מה קורה בדיון?
- מוגשים כתבי טענות ע"י שני הצדדים (המערער ומשרד הביטחון)
- ייתכנו חקירות של עדים או רופאים מומחים
- לעיתים ימנה בית המשפט מומחה מטעמו
- בסיום, תתקבל החלטה האם ההכרה מוצדקת
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית
אם הוכרתם כנכי צה"ל על ידי משרד הביטחון אך קיבלתם אחוזי נכות שלא משקפים את מצבכם האמיתי, ניתן לערער. תקנות הנכים מעניקות לוועדות הרפואיות שיקול דעת רחב בעת קביעת אחוזי הנכות, אך מאחר שהתקנות לא תמיד חד־משמעיות, כל רופא עשוי לפרש אותן בצורה שונה. חלק מהרופאים ותיקי המערכת נוטים להחמיר, בעוד אחרים – חדשים יותר או בעלי גישה שונה – עשויים לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר .
הוועדה העליונה אינה רשאית להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו קודם לכן ללא שליחת מכתב התראה מראש. במקרה כזה, תוכלו למשוך את הערעור ולשמור על המצב הקיים. המשמעות היא שבמרבית המקרים לא קיים סיכון בערעור, ולעיתים הערעור אף מוביל לשיפור משמעותי בזכויות.
מתי ניתן לערער?
תוך 45 ימים מקבלת החלטת הוועדה הרפואית המחוזית – ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה. זו ועדה עצמאית, בעלת סמכות לשנות כל קביעה – לטובה או לרעה.
איך זה עובד?
- מגישים טופס ערעור מסודר
- מצרפים חוות דעת רפואית עדכנית, עדויות או מסמכים שלא נבחנו קודם
- מגיעים לוועדה רפואית עליונה, הכוללת שלושה רופאים
- עורך הדין מציג טיעונים רפואיים ומשפטיים, והנכה עובר בדיקה רפואית
מה הוועדה יכולה להחליט?
- להעלות את אחוזי הנכות
- להשאיר אותם כפי שהם
- להפחית אותם (לפני כן ישלח אליכם מכתב התראה, ותוכלו להחליט ביחד עם עורך הדין האם להמשיך בתהליך הערעור).
מתי שווה לערער?
- אחוזי הנכות לא משקפים את חומרת הפגיעה (למשל: 10% בלבד על פוסט טראומה קשה)
- הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים חשובים
- יש חוות דעת רפואית פרטית סותרת
- נעשתה טעות טכנית – לדוגמה, לא נבחנו כלל סעיפים נפשיים
- לא ניתנה התייחסות מספקת להשפעה התפקודית של הפוסט טראומה (על שינה, תעסוקה, קשרים משפחתיים וכו')
האם ניתן לערער על החלטת הערעור?
ניתן לערער גם על החלטת הערעור, אך רק במקרים מסוימים. אם ועדת הערעורים (קצין תגמולים) דחתה את הבקשה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אך ורק בשאלה משפטית (למשל טעות בפרשנות החוק או פגם בהליך עצמו).
כך גם לגבי הוועדה הרפואית העליונה – לא ניתן לערער על הקביעה הרפואית עצמה, אך ניתן לפנות לבית המשפט אם הייתה פגיעה בזכויות ההליך, כגון התעלמות ממסמכים, ניהול דיון לקוי, או אם לא ניתן לכם מקום להשמיע את הטיעונים שלכם. בתי המשפט אינם דנים בקביעת אחוזי נכות, אלא בוחנים אם ההליך התקיים באופן תקין וצודק.
משרד עורכי דין ונוטריון המאירי – 95% הצלחה
תביעה להכרה מול משרד הביטחון אינה תמיד קלה – במיוחד כשאתם מתמודדים עם פגיעה נפשית שמקשה גם על תפקוד יומיומי. אבל יש מה לעשות. אם ההחלטה שהתקבלה אינה משקפת את המציאות – אל תמהרו לוותר. לעיתים ערעור אחד, שמנוסח היטב ונתמך בנתונים, יכול לשנות את התמונה לחלוטין.
עו"ד שחר המאירי מלווה נפגעי שירות לאורך כל הדרך – משלב הבקשה הראשונית, דרך ערעור על קצין התגמולים, ועד ייצוג בוועדה הרפואית העליונה ובבתי המשפט, עם 95% הצלחה.
