התפרצות מאוחרת של פוסט-טראומה בקרב שוטרים: סקירה ומחקרים בישראל

מבוא

שוטרים מתמודדים עם מצבים מאתגרים ומסוכנים במסגרת תפקידם, הכוללים חשיפה לאירועים טראומטיים כמו תאונות קשות, אלימות ופיגועים. חשיפה מתמשכת זו עלולה להוביל להתפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). במקרים מסוימים, התסמינים של PTSD אינם מופיעים מיד לאחר האירוע הטראומטי, אלא מתפרצים לאחר תקופה ממושכת, תופעה המכונה "פוסט-טראומה מאוחרת" (Delayed-Onset PTSD).

מהי פוסט-טראומה מאוחרת?

פוסט-טראומה מאוחרת מתארת מצב שבו אדם אינו מפתח תסמינים מלאים של PTSD לפחות במשך שישה חודשים לאחר האירוע הטראומטי, ולאחר תקופה זו (שיכולה להימשך חודשים ואף שנים) מופיעים התסמינים בעוצמה מלאה. תופעה זו נדירה יחסית, וברוב המקרים היא משקפת החמרה או הפעלה מחדש של תסמינים שהיו קיימים ברמה נמוכה קודם לכן. גורמים כמו אירועי חיים נוספים, שינויים משמעותיים או הצטברות של לחצים יכולים לתרום להתפרצות המאוחרת של התסמינים.

גורמים להתפרצות מאוחרת של PTSD בקרב שוטרים

1. הצטברות חוויות טראומטיות – שוטרים נחשפים לאירועים טראומטיים בתדירות גבוהה, ולעיתים התמודדות ארוכת טווח עם מקרים קשים גורמת להפעלת מנגנוני הדחקה, שמובילים להתפרצות מאוחרת.
2. חוסר במערכות תמיכה – חוסר תמיכה רגשית מצד עמיתים, חברים ובני משפחה עלול לגרום לשוטר להדחיק את חוויותיו ולהימנע מהתמודדות עם האירועים עד לנקודה שבה כבר לא ניתן לשלוט בתסמינים.
3. פרישה מהשירות – לאחר הפרישה, השוטרים חווים ירידה ברמות האדרנלין והתמודדות מחודשת עם הזיכרונות הכואבים, שעלולים להציף רגשות קשים ולגרום להתפרצות הפוסט-טראומה.
4. לחצים אישיים וחברתיים – שינויים משפחתיים או אירועים חיים משמעותיים כגון גירושין, פיטורים או מחלה יכולים לתרום להפעלה מחדש של טראומה ישנה.

תסמינים נפוצים של PTSD מאוחרת בקרב שוטרים

• זיכרונות חודרניים ופלאשבקים – השוטר חווה מחדש את האירועים הטראומטיים, לעיתים עם תחושת ניתוק מהמציאות.
• סיוטים – חלומות חוזרים על האירוע או תחושות של פחד במהלך הלילה.
• עוררות יתר – דריכות מתמשכת, תגובות בהלה קיצוניות, וקשיי שינה חמורים.
• הימנעות מגורמים מזכירים – הימנעות מאזורים, מצבים או אנשים הקשורים לאירוע הטראומטי.
• קשיים רגשיים – דיכאון, חרדה, תחושת חוסר ערך, חוסר אמון באנשים.

דוגמאות למקרים של PTSD מאוחרת בקרב שוטרים

מקרה 1: שוטר לשעבר שמתמודד עם טראומה מאוחרת

שוטר שעסק בחקירת פשעי אלימות במשך 20 שנה ולא הפגין תסמינים מיידיים. עם פרישתו מהשירות, החל לסבול מסיוטים קשים, חרדה והימנעות מאנשים שהיו קשורים לעבודתו. הוא תיאר תחושת בדידות וריחוק ממשפחתו, מה שהוביל להתפרצות מלאה של PTSD.

מקרה 2: שוטר שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית

שוטר תנועה שהיה עד למראות קשים בתאונת דרכים ולא הפגין סימני מצוקה במשך חמש שנים. בעקבות חוויה אישית שהזכירה לו את האירוע, הוא החל לחוות פלאשבקים וסיוטים חוזרים, והתקשה להמשיך בעבודתו.

מחקרים על היקף התופעה בישראל

בישראל, מחקרים על PTSD בקרב שוטרים הראו כי בין 10%-15% מהשוטרים מפתחים תסמינים פוסט-טראומטיים חמורים. עם זאת, שיעור השוטרים הסובלים מהתפרצות מאוחרת של ההפרעה אינו נבדק מספיק לעומק, ויש צורך בהרחבת המחקר בתחום. מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה (2021) הצביע על כך שכ-30% מהשוטרים שדיווחו על אירועים טראומטיים חוו תסמינים מאוחרים של PTSD לאחר פרישתם. מצ"ב קישור למחקר.

דרכי טיפול והתמודדות

1. טיפול פסיכולוגי מותאם – גישות טיפול כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ו-EMDR (עיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים) נמצאו יעילות בהפחתת תסמינים.
2. תמיכה קבוצתית – קבוצות תמיכה לשוטרים ואנשי כוחות הביטחון מספקות מרחב בטוח לשיתוף חוויות והתמודדות עם התסמינים.
3. סיוע רפואי ותרופתי – במקרים חמורים, ניתן להיעזר בטיפול תרופתי להקלת סימפטומים של חרדה ודיכאון.
4. שילוב פעילות גופנית וטכניקות הרפיה – ספורט, מדיטציה ויוגה הוכחו כמפחיתים מתח וחרדה.

איך בוחרים עורך דין המתמחה בפוסט טראומה >>

סיכום

התפרצות מאוחרת של PTSD בקרב שוטרים היא תופעה מורכבת ומאתגרת, המושפעת מגורמים שונים כמו הצטברות חוויות טראומטיות, היעדר תמיכה, ופרישה מהשירות. למרות שמחקרים בישראל זיהו את היקף ה-PTSD בקרב שוטרים, נדרשים מחקרים נוספים על ההתפרצות המאוחרת של ההפרעה. מודעות מוגברת, הכשרה מתאימה, ומנגנוני תמיכה מקצועיים יכולים לסייע בזיהוי מוקדם של התסמינים ומתן טיפול אפקטיבי לשוטרים המתמודדים עם פוסט-טראומה מאוחרת.